MARC הינם ר"ת של MAchine-Readable Cataloging, ובתרגום חופשי לעברית - קָטָלוֹג קָרִיא למכונה (קק"מ). במילים אחרות (וקצת יותר פשוטות), מבני MARC הינם תקן לייצוג ולהעברת ביבלוגרפיות ומידע נוסף בתבנית שקריאה למחשב. MARC פותח ע"י אברם הנרייט מספריית הקונגרס של ארה"ב (LOC) בשנות ה-60 של המאה ה-20. הוא מגדיר תבנית מידע ביבליוגרפי ומספק פרוטוקול מחשבים להחלפה, שימוש ופירוש של מידע ביבליוגרפי. פריטי המידע משמשים הבסיס של רוב קטלוגי הספריות (בעולם) כיום.
מבנה הרשומה של MARC הינו יישום של תקן בינלאומי ISO-2709, שידוע כ-ANSI/NISO Z39.2. רשומות MARC בנויות משלושה אלמנטים בסיסיים: מבנה הרשומה (manifest), מעצב הרשומה - מעין תוכן עניינים של מיקומי המידע או תמרורים (תרגום של הכינוי באנגלית, signposts), והמידע עצמו. החלק המכונה מעצב הרשומה מכיל קודים ואוספים, המאפשרים לזהות באופן מדויק ולאפיין פריטי המידע בתוך הרשומה. התוכן של פריטי המידע ברשומות MARC מוגדר ע"י תקנים חיצוניים, כמו AACR2, L.C. Subject Headings, ו-MeSH.
המידע מקטלוג ספרייה אינו יכול לעבור אוטומטית לתוך המחשב. המחשב צריך מפרש (interpreter) של המידע שנמצא ברשומת קטלוג. רשומת MARC מכילה מעין מדריך מקודד (מעצב הרשומה) של המידע שלו. כל פריט מידע מכונה שדה, למשל: מחבר, כותר, מו"ל, סדרה , עמודים, גובה ועוד מאפיינים שונים (ואף משונים לפעמים). לכל שדה יש זיהוי מספרי חד-חד-ערכי, למשל: מחבר-100, כותר-245. לכל שדה יש מספר מאפיינים, למשל למחבר ישנם: שם, שנים בהם הוא חי, מקום לידה ועוד. כל מאפיין של שדה מזוהה ע"י אות או מספר בשדה. בנוסף לכל זה, שדה ומאפייני שדה אינם אמורים להיות מוגבלים במקום. לכן, מעצב הרשומה מתפקד בתור תוכן שמגדיר היכן נמצא כל דבר ברשומת ה-MARC.
תקן ה-MARC נועד כדי להעביר רשומות (על שלל סוגיהם: ספרים, כתבי-עת, מאמרים וכו') בין מחשבים. המילה מחשבים כאן מטעה. הכוונה יותר לבין מחשבים של ספריות שונות, כך שאפילו אם יש תוכנה, מערכת הפעלה או אפילו אם זה מחשב כף יד, התוכנה שעל ההתקן תוכל לקרוא את הרשומה ולהציגה בהתאם. יצוג במבנה תקני של MARC דואג לכך שגם אם תקחו את אותה רשומה לתוכנה בעוד 10 או 20 שנה, התוכנה תדע לקלוט את הרשומה מכיוון שמדובר בתקן בינלאומי שתמיד ישאיר תמיכה לאחור (backward compatible). חשיבותו של תקן כאן הינה כדי לאפשר שפה אחידה בין כלל הקטלוגים בעולם וכך לאפשר שיתוף מידע בין הספריות.
אם הספריה תייצא את כלל כותריה לתקן MARC, היא לא תצטרך לטיוב הנתונים במקרה והם יצטרכו לעבור למרכז מידע, תוכנה ואף מדינה אחרת עם מערכת הפעלה בשפה אחרת. השרידות של המידע נשמר לאורך זמן רב יותר ואינו תלוי בפלטפורומה שבה הוא מוצג.
תוכלו לקרוא מאמר מעניין של ירדנה נפתלי, מנהלת הספרייה העירונית נהריה, בנושא שרידות מידע בקישור הבא: http://nahariya.blogli.co.il/archives/35.
בטח תעיתם למה זה אמור לעניין קוראים או קוראות. אם השימוש ב-MARC יהיה נפוץ גם בארץ, השאלה בין ספרייתית תהיה מהירה יותר, תאימות בין מקורות מידע שונים תאפשר לקורא לחפש ולאתר מידע במהירות, פורמט אחיד מאפשר תצוגה אחידה וקריאה יותר של מקורות מידע שונים ועוד הרבה אפשרויות (ראה מקורות למידע נוסף בנושא זה). כך לבסוף, המשתמש העיקרי של הספריה, הקורא, מרוויח.
