תפריט נגישות






Tishahari  תישארי איתי - איובאמי אדבאיוTishahari

סקרה את הספר: לי יניני 

 


ספר הביכורים "תשארי איתי" של איובאמי אדבאיו מחולק לארבעה חלקים, ונותן במה לקול הנשי בעולם שהמערב פחות מכירניגריה

העלילה מתחילה בהווה (דצמבר 2008). יג'ידה בעלת הון. היא בעלת מספרה בג'וס שבניגריה, ויש לה אפילו נהג צמוד-את מוסא. מה קרה בדצמבר 2008? יג'ידה קיבלה הזמנה להשתתף בהלוויתו של אבי בעלה... אלא מה שאת בעלה אקין היא לא ראתה 15 שנים

נג'ידה יודעת שתפגוש את בעלה בהלוויה של אביו, ויש רק דבר אחד שהיא רוצה עליו תשובה... "אף אחד לא יודע שאני עדיין נשואה לך"... "אני מספרת רק חלק מהסיפור שהייתי עקרה ובעלי לקח אישה אחרת"... (מתוך הספר

התלבטויותיה של נג'ידה בקשר לנסיעה והשתתפותה בהלוויה, מהווים פתיח לספר, והמשכו בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת

אמא של יג'ידה מתה בלידתה והיא היתה בת יחידה למשפחה פוליגמית המורכבת מארבע אמהות. יג'ידה בניגוד למשפחתה הפוליגמית לא קיבלה את המנהג ויוצאת נגדו. מאידך יֶג׳ידֶה לא הצליחה להיכנס להריון ולאור העובדה הזו, משפחת בעלה גוזרת עליה לחבוק אישה שנייה, שתוכל להרות לבעלה ואולי לזרז את הריונה שלה.

האישה השנייה שנמצאה לאקין יותר צעירה ושמה פונמי. בלית ברירה יג'ידה מקבלת את פונמי ושונאת אותה, היא חיפשה בה פגמים ואף מצאה... שתיהן: יג'ידה ופונמי הופכות לקורבן של אותה תרבות מסורתית הנהוגה בארצות נחשלות. לדוגמא: פונמי קיבלה דירה נפרדה רחוקה ממקום המגורים של יג'ידה ואקין. היא הסתפקה בסופ"ש אחד בחודש לבלות עם אקין וקצבה סבירה. בנוסף הסכימו יג'ידה ואקין שפונמי לא תלך עם אקין לאירועים חברתיים. היחס לו זכתה פונמי כיווץ את שרירי ליבי. כאב לי עליה. זה היה לא אנושי להתייחס כך לפונמי

הקול השני בספרה של איובאמי אדבאיו מגולל על ידי אקין. אקין בן בכור לאם דומניננטית שלא היססה להתערב בחייהם של הזוג. אקין אומנם מתואר כאיש נעים הליכות, בעל מסור, אך ללא עמוד שדרה שנכנע לתכתיבים הסביבתיים והחברתיים.

מעניין לקרוא כיצד הסופרת מציגה את הדור הצעיר מול המבוגר. למרות המודרנזיציה של הדור החדש אותו דור עדיין נכנע לדור הוותיק

העלילה מתרחשת על רקע המצב הפוליטי של ניגריה. ב-2009 הוקם בניגריה ארגון טרור איסלאמי שמטרתו "חינוך מערבי הוא אסור". הארגון שאף להפוך את חוקי השריעה לחוק מדינה

הסיפור מענין, הכתיבה אנושית במודל מודרני, ובסך הכול ספר שמהווה הצצה לעולם שלא מוכר לאדם המערבי

בשורה התחתונה: סיפור על זוגיות שברירית, אמהות ובעיקר כניעה למסורת ולמנהגים של עולם אחר

למרות שאני לא כותבת כאן WOW שווה קריאה, רק בשביל להציץ ליבשת השחורה ולמקומות מוכות גורל.

לי יניני
אחוזת בית הוצאה לאור, פרוזה-תרגום, מאנגלית: דנה טל, 301 עמודים

נ"ב: לדעתי הכריכה של הספר לא מזמינה. אני לא יודעת על מה להצביע בדיוק אם זה הצבע או האיור עצמו.

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית