תפריט נגישות

הגדלת טקסט הקטנת טקסט איפוס טקסט
ניגודיות כהה ניגודיות בהירה
הדגשת קישורים
סמן גדול סמן לבן

19059125 n  עיני אוניקס - אשכר ארבליך בריפמן19059125 n

סקרה את הספר: לי יניני

כפי שאתם מכירים אותי אני לא בדיוק מחובבי הז'אנר הבדיוני, לכן גם הקריאה ארכה לי זמן רב יחסית.

היות והמלצות רבות נכתבו על "עיניי אוניקס", החלטתי גם אני לטבול בספר, בידיעה שמדובר ביצירה דיסטופית ואפוקליפטית, וכידוע לכם הז'אנר הזה הוא לא בדיוק כוס התה שלי.

את הסופרת אשכר ארבליך-בריפמן לא הכרתי עד לספר הנוכחי, וככל שהבנתי זה ספרה הראשון למבוגרים.

ב"עיני אוניקס" אשכר ארבליך-בריפמן נטלה לעצמה את החופש, ליצור עולם אחר מהקיים והמוכר. היא מנסה לתאר עולם חדש שמשטרו הוא לטובת האנושות, אך מאידך גיסא, החלטות המשטר פולשות ומתגנבות לנקודות קרובות ואינטימיות של האדם.

הסיפור מגולל בגוף ראשון על ידי אוניקס, כארבעים שנה אחרי האסון שפקד את היקום.

מה קרה בעולם בשנת 2040?

מדענים שחררו לאטמוספירה ננבוטים שימנעו את תהליך התחממות כדור הארץ ואפקט החממה. אלא מה, ש"תקלה" גרמה לאסון עולמי.

אנשים רבים מתו, בעלי חיים נכחדו, הצמחייה הירוקה שקישטה את כדור הארץ נמחקה, מחלות רבות פקדו את האנושות ורבים מתו מ-H.I.V. וסרטן.

לאחר האסון המ"מ (המשטר המרכזי) נטל את המושכות לידיו והחל לנהל את העולם.

-כיצד?

שבב הושתל בכל אדם. העברת המידע בוצעה על ידי מכשיר "רב חושי". המטבח התקשט במרכיבים משונים כמו: לחם סוקי בטעם דשן, וקפה שלא היה בדיוק קפה. אני כבר אומרת לכם, כמכורה לקפה אני בטוח לא הייתי שורדת...

האנשים שתו בכוסות מתכלות מסוג A או B. אף אחד לא יצא מחוץ לביתו ללא קרם הגנה, חתולים הפכו לחיות בית, ויציאתם מחוץ לבית לוותה במריחת קרם הגנה, ורישיון מיוחד שהונפק על ידי המשטר המרכזי.

קיום יחסי מין התקיים בעזרת קסדה מרושתת. את תפקיד הקסדה והמתגים לא הצלחתי להבין... טוב נו, אמרתי שמדובר בספר בדיוני לא? אז מותר הכול...

מכיוון שההריונות לא שרדו אחרי האסון, ומטרתו של המ"מ היה לשמר ולהרבות את האנושות, הוחלט שכל נערה בגיל 18 תתרום את הביציות וכנ"ל כל נער יתרום את זרעו.

כל המידע על התורם/תורמת הוצפנו במחשבים בעזרת קודים ומספרים סידוריים.

הפריית הביציות השאובות בוצעה במעבדה והן הועברו ל"רחם מלאכותית". לאחר ההבשלה הילוד הועבר ל"אימוציה", ורק לאחר כחודש ימים הוא הועבר לאימוץ.

מי יכול לאמץ "תינוק מעבדה"?

רק בני זוגות עד גיל 28 ולא מעבר לכך, וללא הבחנה אם מדובר באיש ואישה, או שתי נשים, או שני גברים. בנוסף, על הזוג המאמץ להיות כשיר לאימוץ ולעבור מבדקים ייחודיים שהמ"מ ערך.

גם לאוניקס שאבו ביציות בגיל 18, אך בניגוד לנערות אחרות היא לא השלימה עם "רוע הגזירה". דעתה של אוניקס לא שקטה מהעובדה, שילדיה הביולוגים מסתובבים באיזה שהוא מקום בעולם...

בזמנה הפנוי ולאחר יום עבודה בבית אבות, נהגה אוניקס לבלות בפארק, להאכיל יונים ולהתבונן בילדים המשחקים, בתקווה שאולי אחד הילדים שייך לה.

ניסיונות הוריה: גלן וסיגורני למנוע מאוניקס את החיפוש האובססיבי אחר ילדיה הביולוגים לא צלחו, ההיפך היא הפנתה אצבע מאשימה אליהם:

"איך נתתם למ"מ לגזול ממני את כל הביציות שלי?" פרצו המילים מפיה בשטף כסכר הנפרץ, "איך סייעתם לשוד הזה? למה לא נתתם לי סיכוי הוגן לנסות להביא ילד משלי לעולם?"

"את יודעת שזה בלתי אפשרי," מיהרה סיגורני להתגונן. "אף אחד לא פורה מספיק בשביל להביא ילד בכוחות עצמו, גם לא בעזרתם של טיפולי פוריות. זה פשוט לא עובד, אוניקס אל תדברי כמו ילדה קטנה." (עמוד 266)

סימון אחד מדיירי בית האבות, היה מזכרת מהעולם הקודם ולפני קרות האסון. בין שני אלה נרקמה מערכת יחסים מיוחדת וקרובה, כשסימון מהווה לאוניקס את דמות האב שחסרה לה. בעידודו של סימון מבית האבות בן ה-108 ועקשנותה, אוניקס יצאה למסע מרתק להכיר את צאצאיה.

במהלך המסע אוניקס פוגשת דמויות נוספות: אהרון שחיזר אחריה וחשב אולי תוכל להיות בת זוגו, לנה הלזבית בעלת השיניים החומות, גונדר המארחת המדהימה, עו"ד ג'ייז שהכירה "במקרה" ושינה את חייה של אוניקס ועוד.

לאורך העלילה, הסופרת הדגישה את השינויים בעולם החומרי והטכנולוגי שנותר אחרי האסון, ועד כמה השינוי העצום הזה לא השפיע על הרגש, האנושיות, ומערכות היחסים בין בני האדם. המוטיב החזק שעליו הושם דגש במיוחד: "רגש האימהות", אותו מגלמת דמותה של אוניקס, שלעיתים הצליחה לעצבן אותי.

אשכר ארבליך-בריפמן יודעת לכתוב. כתיבתה אכן משובחת, רוויה בכישרון רב בליווי מטאפורות מעניינות, בתוך עולם הזוי ומרתק כאחד.

מאידך גיסא, העלילה מגוללת על פני למעלה מ-400 עמודים, אומנם בפרקים קצרים המעניקים קצב קריאה, ובכל זאת, לדעתי, אפשר היה לוותר על חלק מהפרקים ועדיין להותיר את הקורא מרותק.

דמות נוספת שיש לה תפקיד חשוב בחייה של אוניקס- עו"ד ג'ייז. גם כאן אני חושבת שלא היה מזיק עיבוי והידוק נוסף לדמותו.

השם "אוניקס" מגלם בתוכו משמעות רבה. יש המאמינים שזו אבן חן שמחברת את האדם למקור, מזכירה את החלומות, מלמדת, ומסייעת לקבל את הבחירות שנעשו לרבות ההתמודדות איתן.

אין לי ספק ש"עיני אוניקס" הוא חגיגה לאוהבי הז'אנר.

בשורה התחתונה: מסעה של צופית גרנט בעולם העתידי.

לי יניני

דני ספרים הוצאה לאור, מדע בדיוני ופנטזיה, 437 עמודים, 2017

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית