אגרון - תוכנה לניהול ספריות, ארכיונים ומרכזי מידע

משפחת אגרון

מברכת את לקוחותיה ואת כל בית ישראל

בחג אביב שמח ופסח כשר.


משרדינו יהיו סגורים

בערבי החג וחול המועד

נשוב לעבודה ביום ראשון 1 במאי 2016.

 

בחג אביב שמח ופסח כשר
 

אגרון פלוס - עדכונים שוטפים

 

תוכנת אגרון פלוס מתעדכנת בכל יום שלישי

סביב השעה 14:00 למשך רבע שעה.

נא הערותיכם בהתאם.

 

מצעד הספרים לילדים ולנוער תשע"ו

להורדת קובץ הספרים של מצעד הספרים תשע"ו לתוכנת אגרון, לחץ כאן.

להורדת קובץ הספרים של מצעד הספרים המלא לתוכנת אגרון (תשס"ה-תשע"ו), לחץ כאן.

רשימת הספרים של מצעד הספרים תשע"ו באתר משרד החינוך.

 
דואל הדפסה


כיצד קולטים את רשימת התלמידים והמורים לשנת הלימודים תשע"ו

 

במזכירות

ראשית ניגשים למזכירות ופותחים את המנב"ס האינטרנטי.VDI.

במנב"ס בוחרים תחזוקה -> תוכניות שרות -> תזמון והכנת אצוות. בוחרים באצווה מספר 1171=יצוא פרטי קוראים בספרייה.

לוחצים על זכוכית המגדלת (פרמטרים) הפותח מסך בו רואים את נתיב השמירה קובץ האצווה:

הנתיב כפי שרואים בתמונה הוא: N:\Manbas_ts\Mail\Out\xxxx
האיקסים מחליפים את מספר מוסד בית הספר
חשוב!!!! לא לסמן מכיתה עד כיתה
לוחצים על V ירוק ובוחרים הרץ עכשיו.

בתום העתקת האצווה, מתקבל מסך להדפסה. לא להדפיס ללחות סגור=close.

ממזערים את המנב"ס ופותחים כרום, או אקספלורר. ופותחים את www.gmail.com
(או WALLA)

נכנסים לתיבת המייל שלכם ושולחים מייל לעצמכם. למייל מקשרים את האצווה ע"י

בחירת המחשב שלי, דיסק מקומי N, תיקייה MAIL, תיקייה OUT, תיקייה מספר סמל בית הספר,

בוחרים קובץ isf0001.dat. (לא לבחור את הקובץ עם הסיומת chk  או כל קובץ אחר),

ושולחים למייל.


בספרייה.

חייבים לבצע גיבוי נתינים לפני ההתחלה!!!

נכנסים למייל שלכם מורידים את הקובץ ISF0001.   להורדות שלכם.

בתוכנה אגרון מבצעים הכנה:  עדכון> עדכון טבלאות> כיתות> ניקוי כפילויות> מעבירים

את כל כיתות תשע"ה (מתחילים ב 2015 ) לתוך כיתת בוגרים. בכיתת המורים לא נוגעים.

לוחצים באגרון> קוראים>  קליטה ממנב"ס>  קלוט תלמידים>  נפתח חלון>  ניגשים להורדות>

בוחרים את Isf0001.dat במידה ולא מופיע ה-dat, זה בסדר העיקר לא chk..וקולטים בקליק כפול על האצווה.

לאחר גמר הקליטה, (בקליטה מופיע מסך כתום עם מונה קליטה.)ניגשים לקוראים> העברת ערכים

משדה תפקיד לשדה כיתה. בוחרים בתפקיד מורה ובשדה כיתה סגל הוראה או ערך אחר שנבחר על ידכם לוחצים על אישור, מספר פעמים.

במידה ויש כיתות עם קידומת אפס, יש לבצע ניקוי כפילויות ולהעביר אותם לכיתת בוגרים.

הפעולה האחרונה נועדה למחוק את  הקוראים הבוגרים שסיימו ולא חייבים ספרים. ניגשים

לקוראים> מחיקת קוראים לפי כיתות> ובוחרים את כיתת בוגרים ומאשרים.

בתום האישורים יפתח דו"ח בו יופיעו הקוראים שלא נמחקו מאחר והם חייבים ספרים.

רק לאחר שיזוכו קוראים אלו ניתן יהיה למחוק גם אותם באותה דרך.

בהצלחה!!

קשה לכם? ניתן בכל שלב להסתייע בצוות התמיכה של אגרון.


על-מנת להוריד את ההוראות בקובץ נפרד, לחץ כאן (פורמט pdf).

 
עמוד 1 מתוך 18

אגרונט - ספריות מקוונות

בית הספר לפיתוח מנהיגות, צה"ל - מרכז מידע

תיק אישי

נחשף יומנו של המטייל התמידי תומר בכר ז"ל

נחשף יומנו של המטייל התמידי תומר בכר ז"ל

ב-42 שנותיו הספיק תומר בכר ז"ל מהרצליה לטייל ב-64 מדינות בעולם ולחוות מסעות מרתקים.
ואז הגיעה מחלת הסרטן שגדעה את חייו תוך ארבעה חודשים. במלאת שנה
למותו חושפים
mynet ו"ידיעות השרון" חלקים מיומני המסע שלו ותמונות מהספר
ומהתערוכה שהשיקו השבוע הוריו לזכרו. "זה מה שהציל אותי בשנה האחרונה.
בשביל זה קמתי בבוקר", אומרת אמו, ד"ר דליה בכר

בעמוד הראשון של הספר "מבעד לעיניו מפליגים אל האינסוף" מופיעה תמונתו של תומר בכר ז"ל.
מדובר בתמונה פשוטה. הוא ניצב בזווית, מישיר מבט אל העדשה, סווט-שירט זרוק על צווארו, משקפי השמש על ראשו, מנשא המצלמה
משוך אל הצד ומצלמתו בידו. מאחוריו נוף בלתי נגמר וכביש מתפתל אל האינסוף. הרגע הזה יכול היה להיות מונצח בכל מקום בעולם,
משום שבכר נראה בו עומד בתנוחה האופיינית לו, רגע לפני שהוא מרים את הידיים, מכוון ולוחץ על כפתור הצילום.

תומר בכר ז"ל. "חי כאילו ידע שיש לו זמן קצר"

תומר בכר ז"ל. "חי כאילו ידע שיש לו זמן קצר"

קרא עוד...
 
חופשת מחלה - רוני ידור / אסנת פיינזילבר ברדה

חופשת מחלה – רוני ידור

חופשת מחלה הוא יומן בדיוני שנכתב לפסיכולוגית שיצאה לחופשה והניחה למספרת להתמודד עם חייה בעצמה. מכאן שם הספר – הפסיכולוגית אולי יצאה לחופשה, המטופלת עדין שוהה במחלתה.

זהו לכאורה עוד סיפור על טיפול או על חרדות, (שיכולות להיות מאד חינניות אצל גיבור ספרותי, בשום פנים ואופן לא אצלנו או אצל קרובינו). ברוב הספר שפסקאותיו קצרות, המספרת פונה אל הפסיכולוגית שלה כנוכחת, ומספרת לה על חייה, מגיבה לפגישותיהן האחרונות וכיו"ב.

הפחד לאבד את שיערה גורם לה לעשות כל שלאל ידה כדי להשאיר את השערות על הראש, היא מורחת תכשירים שנועדו לשם כך, כורכת חולצת טריקו על השיער לפני השינה, נכנסת לפורומים בנושא באינטרנט, הולכת לרופאים מומחים, וכן הלאה.

הסיפור חתרני כיון שמלבד התעסקות בחרדה שלה, וביחסיה עם הפסיכולוגית שלה, היא לא עושה כמעט דבר, בבחינת "צר עולמי כעולם נמלה" היא מעתיקה ליומן יצירות של אליס מונרו ומנתחת אותן, מנהלת מערכות יחסים לא מחייבות ואז חוזרת לג'י דייט, מקנאה במטופלים האחרים של הפסיכולוגית, וביצירות שהם מעניקים לה (וחושבת לחבור אליהם ולעשות מרד נגדה) נכנסת לדפי הפייסבוק של ילדיה של הפסיכולוגית כדי לבלוש אחריהם, ובעצם נמנעת מלחיות חיים אמיתיים, חייה מתנהלים בלימבו בין טיפול לטיפול, ובציפייה דרוכה לאישור מהמטפלת שלה.

הספר הוא שיקוף של דור (חרד) ושל מערכות היחסים האלה, הנוצרות בין מטפל ומטופל, שהן לא מערכות יחסים אמיתיות (היא מודעת לכך שלמרות שביטלה פגישה עם אמה כדי ללכת לפסיכולוגית, הפסיכולוגית לא אוהבת אותה כמו אמה, אלא את ילדיה שלה). החיים נעים בין המפגשים בימי ראשון וימי רביעי, היא מודעת לכך שעבור הפסיכולוגית המפגשים עימה הם עבודה, ואולי אפילו משעממת וטרחנית. הפסיכולוגית נוסעת לחופשה כדי לפוג מהמפגשים עם המטופלים שלה, והתחביב האמיתי שלה זה לעבוד בגינה ולא להיפגש עם אנשים עם חרדות. ואולי היחסים האמיתיים הם עם הפסיכולוגית ולא עם בני המשפחה?

ניכר שמשפחתה מכילה אותה, יש תיאור אמין של יחסיה עם אחותה, (שילוב של אהבה, תחרות וקנאה) היא אף הקדישה את הספר להוריה, לאחותה ולך (לפסיכולוגית?) החתרנות כאמור היא בכך שהיא נמנעת, בוחרת לא לעשות דבר. בעידן שבו הכל כבר קיים, ואין דאגות קיומיות אמיתיות, מלבד החרדות. כתיבה מדויקת של לידור הופכת את הקריאה למשעשעת, אבל גם רפלקסיבית, לידור כותבת במהלך ערס פואטי על הכתיבה עצמה.

 

"אני חושבת שחזרה לי הנשירה. ואם כך טוב מותי מחיי. שוב אני נכנסת לפורום נשירת שיער באינטרנט. כלום לא השתנה כאן במשך שנתיים. זה אותו פורום מסכן של אנשים מושפלים ומוכי גורל, מחליפים שמות של משחות ותרסיסים, טיפות וכדורים, נאחזים בתקווה ששיערם ישוב לצמוח. יש חדשים שהצטרפו זה עתה. תמיד הם לחוצים מאד כי שיערם החל לנשור אבל כוחם עוד במתניהם. חושבים שאם רק ישאלו שאלה אחת בפורום מיד ימצאו להם כל הפתרונות, והוותיקים מזדרזים לענות להם, קצת בשמחה לאיד, שלא כל כך מהר. ואין מה לעשות, באמת אין. עם כל חידושי הרפואה והתכשירים למיניהם – אין. רק לחכות ולהתנחם זה בזה. כל העלובים שהוכו דווקא בשיער. אבל מי רוצה להשתייך לחבורה עלובה שכזו?" (עמ' 9)

יום שני, 10 באוגוסט

"איזה כיף לאחותי שהיא לא בטיפול. רק בזכות זה היא יכלה למצוא את אהבת חייה, איש המבוגר ממנה כמעט בשלושים שנה + חבר של אבא מהטיסנים, ולא להיות מודאגת מכל המשמעויות הפסיכולוגיות של זה. כשאני מצאתי את שמעון שמבוגר ממני בשלושים שנה, את מיד התערבת והרסת לי אותו. ולא תגידי בשביל למצוא לי אהבה בריאה, בת גילי. בשביל כלום. חיי בדידות. מה עוזר לי כל הידע הפסיכולוגי שלך אם אני בודדה בערבים ואחותי שמחה בחיק האהוב שיכול היה להיות אבא שלה. והיא אפילו לא מודעת לכמה שזה גועל נפש? (עמ' 32)

יום שני, 24 באוגוסט

"כשתחזרי כל המטופלים שלך בטח יבואו טעונים ואגרסיביים ויעשו לך יופי של קבלת פנים. גם אני אבוא ואניח בחיקך את הדפים האלה, כמו צדפה. לא, לא כמו צדפה. אני אשפוך אותם עלך כמו קיא. לא, לא. כמו צדפה. אבל בכנות, אני לא בטוחה שאני רוצה שתחזרי. את הרבה יותר מקסימה בדמיון שלי. ואני גם לא רוצה להפסיק לכתוב את היומן הזה, שמרפא אותי. (עמ' 49).

 

בעידן שבו כולם מסביבך מאושרים, ומצהירים על כך ללא הרף:

יום חמישי, 27 באוגוסט

"משעמם לי אז אני נכנסת לראות אם יש משהו מעניין חדש בפייסבוק של הילדים שלך. החיים שלהם נראים כל כך יותר נפלאים משלי. איזה כיף שהם עושים כל היום. צוחקים, בילויים. לא בא לך בנות? כי את יכולה לאמץ אותי. אהיה הבת הקודרת והחמוצה בתוך שפע הטוב הזה". (עמ' 54)

יום שישי, 28 באוגוסט

"איזה בידור? כבר זמן מה אני מהרהרת באפשרות לקחת ציפרלקס נגד המחשבות הטורדניות ובכלל למצב רוח, ועכשיו עשיתי בגוגל "ציפרלקס נשירת שיער" ממש סתם, רק כדי לודא שאין קשר בין השניים, אבל מסתבר שיש מה זה קשר, כל הפורום מלא מיואשים שציפרלקס עשה להם נשירה. זה ממש המזל שלי. הכדור נגד המחשבות הטורדניות על השיער יגרום לי ליותר נשירה ומכאן ליותר מחשבות טורדניות". (עמ' 56-7).

יום שישי, 18 בספטמבר, ניו יורק

"מאד מצער אותי לגלות שגם בארצות הברית, שזו ארץ עם המון מהגרים מהמון מדינות, לרוב הבנות יש שיער עבה וסמיך. זה לא משהו שמצומצם למדינה שלנו או למזרח התיכון. אני חריגה בכל העולם.

הלוואי שהייתי מגלה ארץ של נשים עם שיער דליל. בטוח הייתי עוברת לשם, עם כל כאב הפרידה מהמשפחה והחברים. יהיה לי טוב שם, בארץ הזו. בין נשים כמותי, במקום שבו שאר המעלות הטובות שלי יוכלו סוף סוף לבוא לידי ביטוי" (עמ' 87).

יום רביעי, 28 באפריל

"גם בברלין כמעט עשיתי את זה. קניתי לך מראה נורא יפה בשוק הפשפשים, מראה עתיקה מכסף אמיתי, וידעתי שזו מתנה פי אלף יותר טובה מכל מתנה שאי פעם קבלת ממטופלת, ושיש בה המון משמעויות פסיכולוגיות עמוקות: גם את מראה לי את עצמי ואני מראה לך אותך, וגם את יפה, אז יהיה לך כיף להסתכל במראה, ועוד המון משמעויות פסיכולוגיות אחרות שאפילו לא חשבתי עליהן, אבל בסוף כאב לי הלב לתת לך את המראה היפה, כי לאמא שלי לא קניתי שום דבר אישי. אז ברגע האחרון נתתי את המראה לאמא שלי ולך לא נתתי כלום." (עמ' 181-2)

יום חמישי, 29 באפריל

"אחרי שהיומן שלי יפורסם בהוצאה רצינית, המון גברים ירצו אותי. אני כבר לא אצטרך ג'יידייט, כי גברים איכותיים, סופרים ואמנים, יחפשו אותי בפייסבוק, או יגשו אלי בבית קפה וירצו להיות חברים שלי, ואני לא אצטרך להוכיח כלום לאף אחד, כי אני את ההוכחות שלי כבר סיפקתי" (עמ' 182)

 

כתיבה מדויקת, חושפנית לעיתים, בספר מצחיק ומכמיר לב של לידור, תסריטאית ומתרגמת, זהו ספרה הראשון.

 

אסנת פיינזילבר ברדה

מרצה לקולנוע ולספרות

 

חדש על המדף

אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברברי

אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברבריסיפורם של שוערת בניין מהודר בפריז, ילדה שקטה ומחוננת המתגוררת בו ודייר יפני המשנה את מהלך חייהן יסחף גם את קוראי העברית. אלגנטיות של קיפוד הוא ספרה השני של מוריאל ברברי, מרצה לפילוסופיה ילדת קזבלנקה שבמרוקו, שלמדה באוניברסיטה בצרפת ומתגוררת היום ביפן. הספר זכה  בכמה פרסים, ביניהם prix des Libraires היוקרתי, וזכויות התרגום שלו נמכרו עד כה ל-36 מדינות. הספר עובד לסרט שיעלה על המסכים בצרפת באוקטובר 2009.

בלוג של ספרנית...

Warning: Creating default object from empty value in /var/www/localhost/htdocs/modules/mod_feed/helper.php on line 46
  • הגדה של פסח, פרנקפורט 1891
    באוסף הספריה שלנו ישנה הגדה של פסח שהודפסה בפרנקפורט בשנת 1891. ההגדה התגלגלה לספריה במהלך השנים ביחד עם אוספים פרטיים של תושבי נהריה. הצאצאים שביקשו להיפטר מהאוצר, כנראה שלא ייחסו חשיבות לנכס המשפחתי. בעיניי, להגדה של פסח שעוברת במשפחה יש ערך. ההגדה מספרת את קורות עם ישראל אבל היא יכולה גם לספר סיפור נוסף – […]
  • ואולי בכנס הבא התיק האדום יוחלף בקינדל
    כנס מולטידע הסתיים היום, במהלך שלושת הימים האחרונים שמעתי הרצאות מעניינות ונפגשתי עם עמיתים מספריות שונות. גלית בן-ישראל בהרצאה שלה שעסקה בנושא-בין גלובלי ללוקאלי, המליצה לספרניות להיות בלוגריות! (אז, חזרתי לכתוב אחרי הפסקה ארוכה) מאחר ויש בכנס מושבים מקבילים, עברתי לשמוע חצי מהסדנא של שירית בן-ישראל. במהלך ההרצאה שירית עם חולצה שבחזיתה כתוב: מי שלא משווקת שובקת, […]